האיסוף ל"על האש" הפך לניסיון אונס
ע"פ כתב האישום (תפ"ח 26580-05-15), הנאשם הגיע לדירתה של המתלוננת על מנת לאסוף אותה ל"על האש" של חבריו, בין השניים הכרות מוקדמת שהתחילה בילדותם ובהמשך התפתחה לקשר מיני לא מוגדר. המתלוננת התקלחה כאשר הנאשם הגיע לדירה ולכן הופתעה ופתחה את הדלת כשהיא לבושה בחלוק בד בלבד.
מיד עם כניסתו, הנאשם אחז במתלוננת, נישק אותה ודחף אותה בחוזקה. המתלוננת הבהירה לו כי מעשיו אינם רצויים לה וניסתה להסיח את דעתו ע"י כך שהציעה לו לשתות וויסקי; אך הנאשם פשט את בגדיו וניסה לאנוס אותה תוך שהוא נותר ערום. המתלוננת המשיכה להפציר בו לצאת מדירתה ללא הועיל ואף התקשרה למשטרה והחלה לשוחח עם המוקדנית תוך שהיא ממשיכה לדרוש מהנאשם לעזוב את דירתה. הנאשם הפסיק את מעשיו, הקיא ונרדם על המיטה. המתלוננת הוציאה אותו מחוץ לדירתה בעודו שיכור וחלש, עד ששוטרים שהגיעו למקום עצרו אותו. מכתב האישום עולה שהמתלוננת נקעה את קרסולה, נגרמו לה חבלות ושריטות על גופה ומצבה הנפשי קשה.
בגין כך יוחסו לנאשם עבירות של נסיון אינוס ומעשה מגונה בנסיבות מחמירות.
הנאשם הכחיש את המעשים שיוחסו לו ותיאר תמונת מצב שונה לחלוטין מדבריה של המתלוננת. לטענתו, אכן הייתה הכרות קודמת בין השניים ואמת שהגיע לדירתה כדי לאסוף אותה ל"על האש"; אך מרגע זה ואילך בילו השניים ערב נעים יחדיו בדירה אשר כלל מעט מגע אינטימי שנעשה בהסכמה.
לדבריו, על סמך ערב קודם בו נפגשו וקיימו יחסי מין, ידע כי הערב יסתיים בביתה של המתלוננת וכי הם יקיימו יחסי מין שנית. לדבריו, המתלוננת פתחה את הדלת עם החלוק פתוח לרווחה ובחיוך, הנאשם נתן לה נשיקה וחיבוק ונכנס לדירה. בהמשך הערב השניים שתו אלכוהול כפי שהמתלוננת הציעה, שוחחו והתנשקו. השניים שתו כמעט בקבוק שלם של וויסקי עד שבשלב כלשהו המתלוננת קבלה שיחת טלפון מגבר נשוי שדרש ממנה לא להתקשר אליו יותר. הנאשם ביקר את התנהגותה של המתלוננת ואמר לה שבגלל זה היא לעולם לא תתחתן. בתגובה המתלוננת כעסה עליו והאווירה התהפכה, הנאשם ניסה להרגיע אותה אך המתלוננת הדפה אותו. הדבר הבא שהנאשם זוכר הוא שהמשטרה הגיעה ואזקה אותו בעודו שכוב על מיטתה של המתלוננת ולא מחוץ לדירתה.
הנאשם טען כי גרסתה של הנאשמת לא הגיונית לנוכח ההכרות הממושכת בין השניים והכחיש בתוקף את העבירות המיוחסות לו ואת האפשרות שעשה את המעשים עקב השפעת האלכוהול ששתה. לטענתו, בהתחלה כלל לא הבין שהוא מואשם באונס אלא חשב שהוא מואשם בעבירת הסגת גבול ולכן נחקר מבלי להיוועץ בעורך דין.
החוקר שניהל את החקירה תיאר בעדותו את מצבה הנפשי של המתלוננת לאחר האירוע, הוא העיד כי המתלוננת בכתה המון, רעדה ואף לעיתים לא הייתה מסוגלת ללכת. לאחר חקירה פרטנית של האירוע ושהות ממושכת עם המתלוננת, הוא סבר כי גרסתה מהימנה ואין מדובר בניסיון הפללה מתוכנן. גם בבדיקות DNA שבוצעו למתלוננת ולנאשם, נמצאו הוכחות למגע גופני בין המתלוננת לנאשם, אולם לא נפסלה האפשרות כי תיאורטית המתלוננת יכלה לגרום לעצמה את השריטות שנמצאו על גופה.
עורך דינו של הנאשם טען בביהמ"ש כי בעדותה של המתלוננת סתירות רבות, בין היתר העובדה שפתחה את דלת דירתה בשעות הקטנות של הלילה כשלגופה חלוק בד בלבד. כמו כן, עולה תמיהה מדוע המתלוננת לא ברחה מדירתה שכן לטענתה הותקפה מהרגע הראשון בו נכנס הנאשם לדירה.
בדיון שנערך ב- 29/12/16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט שלמה פרידלנדר התבקש להכריע אילו מבין הגרסאות היא הנכונה. השופט התרשם כי עדותה של המתלוננת אותנטית ונתמכת בראיות אובייקטיביות. השופט הכיר בכך שגרסתה לעיתים לא הגיונית, אך לטעמו: "אין התנהגות אחת נכונה של קרבן אלימות מין...ישנו מגוון של אפשריות".
טענות ההגנה לכך שמתלוננת היו הזדמנויות לברוח וכי פנתה למשטרה רק בשלב מאוחר של האירוע לא צריך להיזקף נגדה. המתלוננת העידה כי חשה פחד שנבנה במהלך הערב כיוון שלא ציפתה לכך שהנאשם, שמוכר לה מילדות, יפגע בה. כמו כן, העידה שהנאשם נהיה אגרסיבי יותר בהמשך הערב ולכן ניסתה לברוח, אולם הנאשם מנע ממנה זאת, משך אותה אל הדירה ונעל את הדלת. השופט פרידלנדר התרשם מאוד מעדותה של המתלוננת, אשר לא הפריזה בתיאורים דרמטיים, אלא דייקה בפרטי האירוע גם במקומות שהתנהגותה עשויה לעלות תמיהה.
בנוסף, המתלוננת לא התקשרה שנית למשטרה לאחר שהוציאה את הנאשם מדירתה ואף הופתעה כאשר אימה והשוטרים הגיעו; מכך ניתן ללמוד שלא זממה להעליל על הנאשם. השופט פסל את גרסת הנאשם על הסף, שכן דבריו לא נתמכים ע"י שום ראיה וטענותיו לכך שהמתלוננת הפלילה אותו לא סבירות כלל נוכח הראיות האובייקטיביות בתיק. הסתירות שהתגלו בגרסת המתלוננת לא מערערות את מהימנותה ואין הם מהותיות.
לעומת זאת, השופט קבע שגרסת הנאשם לא עקבית, לא מפורטת ומספקת תיאור כללי בדבר החלקים הבעייתיים של האירוע. אין הסבר ל-DNA של הנאשם שנמצא על גופה של המתלוננת ופרטים מהותיים אחרים חסרים כגון, כיצד הגיע הנאשם אל מחוץ לדירת המתלוננת. בנוסף, הנאשם טען כי לא הוריד את תחתוניו במהלך כל האירוע, אולם נתפס כאשר הוא לובש מכנסיים בלבד, ללא תחתונים.
לסיכום, השופט פרידלנדר קבע כי גרסתה של המתלוננת כפי שנכתבו בכתב האישום היא הגרסה הנכונה ובחר לאמץ אותה. ביהמ"ש הרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר